יאיר ורדי: מורשת המחול שעיצבה את נוף התרבות הישראלי
- יאיר ורדי: רק הקדמה לעולם שלם של מחול
- משדה הקרב לבמת המחול: שנותיו הראשונות של יאיר ורדי
- מרכז סוזן דלל ויאיר ורדי: שותפות שהפכה למוסד
- החזון האמנותי של יאיר ורדי והשפעתו על המחול הישראלי
- הוקרה בינלאומית ומקומית: פרסים והישגים
- מורשתו של יאיר ורדי: מעבר לניהול
- יאיר ורדי: סיכום והסתכלות קדימה
יאיר ורדי היה הרבה יותר משם בעולם המחול הישראלי; הוא היה עמוד תווך, דמות מכוננת שעיצבה והשפיעה על דורות של יוצרים ורקדנים. כאדם שחקר לעומק את ההיסטוריה של אמנות הבמה בישראל, ונתקל שוב ושוב בהשפעתו העצומה של יאיר ורדי, אני יכול להעיד שמדובר בסיפור על תשוקה, חזון והתמסרות חסרת פשרות. במאמר זה נצלול לתוך חייו ופועלו של איש המחול יאיר ורדי, נכיר את המסלול המקצועי הייחודי שלו ונבין מדוע מורשתו תישאר איתנו עוד שנים רבות.
משדה הקרב לבמת המחול: שנותיו הראשונות של יאיר ורדי
יאיר ורדי נולד בכפר בלום בשנת 1948. כבר מגיל צעיר גילה נטייה לאמנויות, ובפרט למחול. דרכו המוקדמת לא הייתה שגרתית; הוא שירת כלוחם והיה אף מיועד לקורס קצינים, אך פציעה במהלך שירותו הצבאי סללה את דרכו חזרה אל עולם התנועה. זה אולי נשמע כמו שינוי כיוון דרסטי, אבל לדעתי, הנחישות והמשמעת שרכש בצבא שירתו אותו נאמנה בהמשך דרכו המחולית והניהולית.
ורדי החל את דרכו המקצועית כרקדן בלהקת בת שבע, מוסד שהיה אז, ונותר עד היום, בחוד החנית של המחול הישראלי והעולמי. בלהקת בת שבע הוא לא רק רקד, אלא גם התחיל ליצור כוריאוגרפיה, והפך לאחד הכוריאוגרפים המוקדמים שיצאו מהלהקה. עבודתו הראשונה ככוריאוגרף, הדואט “אשר אליו נכספתי” משנת 1977, שבו גם רקד, זכתה להכרה וזיכתה אותו בפרס כינור דוד. זהו רגע משמעותי שמסמל את המעבר שלו מרקדן מבצע ליוצר בזכות עצמו.
לאחר מכן, יאיר ורדי יצא לקריירה בינלאומית מרשימה, במהלכה רקד עם להקות יוקרתיות כמו בלט רמבר בלונדון. תקופת שהותו באנגליה לא רק חידדה את יכולותיו כרקדן, אלא גם חשפה אותו למודלים שונים של ניהול אמנותי ומוסדות מחול. שם, הוא אף הקים תיאטרון מחול ומרכז מחול משלו בניוקאסל. הניסיון הזה בחו”ל, הן כרקדן והן כמנהל, היה ללא ספק קריטי בהכנתו לתפקיד העצום שימלא עם שובו לישראל.
This image is a fictional image generated by GlobalTrendHub.
מרכז סוזן דלל ויאיר ורדי: שותפות שהפכה למוסד
הפרק המשמעותי ביותר בקריירה של יאיר ורדי החל בשנת 1988, כאשר שב לישראל וקיבל על עצמו את התפקיד של מנכ”ל מרכז סוזן דלל למחול ולתיאטרון, שהיה אז בחיתוליו בשכונת נווה צדק בתל אביב. רבים אולי לא זוכרים, אבל מרכז סוזן דלל לא נולד כמוסד מבוסס; הוא היה פרויקט גרנדיוזי בשלבי בנייה, שדרש חזון, אמונה ואנרגיה בלתי נדלית כדי להפוך למרכז המחול הבינלאומי שהוא היום. ורדי היה האדם הנכון בזמן הנכון.
במשך שלושה עשורים, עד שנת 2020, עמד ורדי בראש המרכז והפך אותו לבית עבור יוצרי מחול, רקדנים, וכוריאוגרפים מישראל ומהעולם. תחת ניהולו, סוזן דלל לא רק אירח הופעות, אלא יזם פסטיבלים בינלאומיים ומקומיים, תמך ביצירה ישראלית מקורית והפך לגורם מרכזי בהבאת להקות ויוצרים בינלאומיים לישראל. הוא הצליח, בכישרון רב, למצב את ישראל, ותל אביב בפרט, על מפת המחול העולמית. זה הישג שאי אפשר להפריז בחשיבותו.
פסטיבלים כמו “חשיפה בינלאומית”, שיזם ורדי, הפכו למסורת שנתית שבה מנהלים אמנותיים, אוצרים ועיתונאים מכל העולם מגיעים לישראל לצפות ביצירה המקומית ולהזמין אותה לבמות בחו”ל. זו הייתה דרך גאונית ופרקטית לייצא את המחול הישראלי ולתת ליוצרים המקומיים חשיפה עולמית. מבחינתי, זה אחד הביטויים החזקים ביותר להשפעתו של יאיר ורדי על קידום האמנות הישראלית בעולם.
בניית המרכז: לא רק מבנה פיזי
ניהול מרכז כמו סוזן דלל הוא משימה מורכבת שחורגת הרבה מעבר לתכנון אמנותי. זה כולל גיוס כספים, ניהול צוות, תחזוקת מבנים ויצירת קשרים עם גורמים ממשלתיים ופרטיים. ורדי הצליח לנווט באומנות בכל התחומים הללו. הוא גייס תרומות משמעותיות, כמו 26 מיליון שקלים לשיפוץ המרכז סמוך לפרישתו, והתמודד עם האתגרים התקציביים שמאפיינים מוסדות תרבות בישראל. בינינו, ניהול מוסד כזה בישראל, עם כל הבירוקרטיה והקשיים הכלכליים, דורש לא רק חזון אמנותי אלא גם כישרון ניהולי ופיננסי יוצא דופן.
This image is a fictional image generated by GlobalTrendHub.
החזון האמנותי של יאיר ורדי והשפעתו על המחול הישראלי
החזון של יאיר ורדי לאמנות היה רחב ומגוון. הוא לא הגביל את המרכז לסגנון מחול אחד, אלא פתח את שעריו למגוון רחב של יוצרים, מלהקות מחול מודרני מבוססות ועד כוריאוגרפים צעירים ואוונגרדיים. הוא האמין בשילובים בין-תחומיים, ושילב במרכז גם תיאטרון ואמנויות במה נוספות. אני חושב שהגישה הפתוחה הזו שלו תרמה רבות לפריחה ולגיוון שאנחנו רואים היום בסצנת המחול הישראלית.
בנוסף לתפקידו בסוזן דלל, שימש יאיר ורדי גם כראש המחלקה למחול באקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים. גם שם, הוא ביקש לחולל שינויים פדגוגיים ולהתאים את ההכשרה האקדמית לצרכים המשתנים של עולם המחול העכשווי. השילוב הזה, של ניהול מוסד מוביל לצד הכשרת הדור הבא של הרקדנים והכוריאוגרפים, מדגיש את רוחב פועלו ואת מחויבותו העמוקה לתחום. הוא לא רק הציג מחול, הוא גם בנה את העתיד שלו.
טיפוח הכישרון המקומי
אחד ההישגים המשמעותיים ביותר של ורדי היה טיפוח וקידום כישרונות ישראליים. המרכז תחת ניהולו היה פלטפורמה חיונית לכוריאוגרפים צעירים, שזכו לקבל תמיכה, חשיפה והזדמנויות ליצור ולהציג את עבודותיהם. יוזמות כמו “הרמת מסך” ופסטיבלים נוספים אפשרו לרבים מהשמות הגדולים של המחול הישראלי כיום להתפתח ולהגיע לקדמת הבמה. זה לא רק עניין של תמיכה נקודתית, אלא יצירת מערכת אקולוגית שלמה שתומכת ביצירה לאורך זמן.
הוקרה בינלאומית ומקומית: פרסים והישגים
מפעלו העצום של יאיר ורדי זכה להכרה רחבה, הן בישראל והן בעולם. הוא קיבל שלל פרסים יוקרתיים לאורך הקריירה שלו. בין הבולטים שבהם: פרס כינור דוד (על כוריאוגרפיה), פרס רוזנבלום מטעם עיריית תל אביב (על תרומתו לתרבות העיר), אות לגיון הכבוד של ממשלת צרפת (על תרומתו לקירוב תרבות צרפת-ישראל), פרס היצואן המצטיין מטעם משרד החוץ, ופרס א.מ.ת בתחום התרבות. אני זוכר כמה התרגשתי כשמרכז סוזן דלל, בהנהגתו של יאיר ורדי, קיבל את פרס ישראל בתחום המחול בשנת 2010. זה היה רגע שיא, שהכיר רשמית בתרומה העצומה של המוסד ושל העומד בראשו לעולם התרבות הישראלי.
הפרסים הללו אינם רק תארים על הנייר; הם עדות להשפעה העמוקה והרחבה של יאיר ורדי על סצנת המחול. הם משקפים שנים של עבודה קשה, חזון אמנותי ואמונה בלתי מעורערת בכוחה של האמנות לשנות ולהשפיע. כל פרס כזה הוא עוד נדבך במורשת המפוארת שבנה.
מורשתו של יאיר ורדי: מעבר לניהול
כאמור, יאיר ורדי פרש מתפקידו כמנכ”ל מרכז סוזן דלל בשנת 2020, לאחר 30 שנות הנהגה. פרישתו סימלה סוף עידן בניהול המרכז, אך בשום אופן לא סוף השפעתו על עולם המחול. מורשתו ניכרת בכל פינה במרכז, בתוכניות האמנותיות שהוא יזם, בקשרים הבינלאומיים שרקם, ובעיקר בדורות של יוצרים ורקדנים שקיבלו ממנו השראה ותמיכה.
מעבר למרכז סוזן דלל, יאיר ורדי היה פעיל גם בתחומים נוספים בעולם האמנות, כולל אוצרות וניהול אמנותי של פרויקטים מיוחדים, עיצוב תאורה ועבודה בתיאטרון תמונע. הרבגוניות הזו שלו, היכולת לנוע בין תפקידים שונים בעולם אמנויות הבמה, מעידה על הבנה עמוקה ורחבה של התחום כולו. למיטב ידיעתי, ורדי המשיך להיות פעיל גם לאחר פרישתו הרשמית מסוזן דלל, אם כי בצורה פחות אינטנסיבית, והמשיך להשפיע על סצנת התרבות.
חשוב לזכור שמורשת אינה רק רשימת תפקידים והישגים. מורשתו של יאיר ורדי היא גם ברוח שהנחיל – רוח של פתיחות, של אמונה ביצירה המקומית, ושל חתירה בלתי פוסקת למצוינות. הוא לימד את כולנו (טוב, את מי שהיה מוכן להקשיב) שעם עבודה קשה, חזון ואמונה, אפשר להפוך חלום – כמו מרכז מחול בינלאומי בנווה צדק – למציאות תוססת ומשפיעה. את ההשפעה הזו של יאיר ורדי אפשר לראות לא רק על הבמות, אלא גם בגישה של אמנים ומנהלים רבים אחריו.
לצערי, כפי שפורסם לאחרונה, יאיר ורדי הלך לעולמו במאי 2025. מותו הותיר חלל עצום בעולם התרבות הישראלי. אך גם לאחר לכתו, מורשתו האמנותית והניהולית ממשיכה לחיות במרכז סוזן דלל, ביצירות המחול הישראליות שנוצרות ומוצגות בזכות התשתית שהוא בנה, ובזיכרונות של כל מי שעבד איתו, למד ממנו והושפע מחזונו. הוא השאיר אחריו לא רק מוסד מפואר, אלא גם סטנדרט של מצוינות ומסירות לאמנות.
יאיר ורדי: סיכום והסתכלות קדימה
לסיכום, יאיר ורדי היה ללא ספק אחד האנשים המשפיעים ביותר על עולם המחול בישראל במחצית השנייה של המאה ה-20 ובתחילת המאה ה-21. דרכו מרקדן מוכשר, דרך קריירה בינלאומית, ועד לתפקידו ההיסטורי כמנכ”ל מרכז סוזן דלל, היא סיפור מעורר השראה על הגשמת חזון והשפעה עמוקה על סצנת התרבות כולה. מורשתו, הכוללת את המרכז שהקים וניהל ואת דורות היוצרים שטיפח, מבטיחה ששמו ופועלו ייזכרו עוד שנים רבות. יאיר ורדי השאיר חותם בל יימחה על המחול הישראלי, והוא ייזכר כאחד מחלוצי התחום.
אני מקווה שהמאמר הזה נתן לכם הצצה לעולמו המרתק של יאיר ורדי ולהשפעה העצומה שהייתה לו. המחול בישראל חייב לו המון.